מה ההבדל בין תוכנה "חינמית" לתוכנה "חינמית"?

אלה שני שמות שמשמשים לעתים קרובות באופן נרדף אך הם רחוקים מלהיות כך. להפך, יש הבדלים עמוקים ביניהם.

תוכנה חופשית (באנגלית תוכנה חופשית, למרות שבמציאות שם זה יכול להיות גם בחינם, ולאו דווקא בחינם, ולכן משתמשים בהיספניזם בחינם גם באנגלית) היא שם התוכנה המכבדת את חופש המשתמשים על פני המוצר שנרכש ו לכן, ברגע שהושג, ניתן להשתמש בו באופן חופשי, להעתיק, ללמוד, לשנות ולהפיץ מחדש.

על פי קרן תוכנה חופשית, תוכנה חופשית מתייחסת לחופש של המשתמשים להריץ, להעתיק, להפיץ, ללמוד, לשנות ולשפר את התוכנה; ליתר דיוק, הכוונה היא לארבע חירויות של משתמשי תוכנה:

• החופש של להשתמש התוכנית, לכל מטרה שהיא;
• החופש של מחקר איך התוכנית עובדת ו לשנות את זה, להתאים אותו לצרכים שלך;
• החופש של להפיץ עותקים של התוכנית, איתם תוכלו לעזור לשכן שלך;
• החופש של לשפר את התוכנית ו לפרסם ברבים אותם שיפורים לאחרים, כך שכל הקהילה תרוויח.

אחת הסיבות לבלבול בכך שאנשים רבים מבלבלים בין תוכנה חופשית לבין תוכנה חופשית נובעת, כפי שראינו, מעמימות המילה "חינם" באנגלית.. מסיבה זו תוכנת קוד פתוח חופשי (FOSS) ידועה גם בשם תוכנת קוד פתוח חופשית חופשית (FLOSS). אז אתה יודע, בפעם הבאה שאתה נכנס לאתר באנגלית ואומר שתוכנית היא "בחינם", תצטרך לשאול את עצמך: מה זה אומר? האם זה "בחינם" או "בחינם"? כדי לפתור את הפאזל, תוכל לגלות רק אם אתה מציית לארבע החירויות המפורטות לעיל או לא.

קל גם לבלבל בין "תוכנה חופשית" ו"תוכנה חופשית "מכיוון שתוכנה חופשית לרוב זמינה באופן חופשי, או במחיר הפצה באמצעים אחרים; עם זאת, הדבר אינו נדרש. לכן, אין זה נכון לשייך תוכנה חופשית ל"תוכנה חופשית "(המכונה בדרך כלל" תוכנה חופשית "), שכן תוכנה, תוך שמירה על אופייה החינמי, ניתנת להפצה מסחרית (" תוכנה מסחרית "). באופן דומה, "תוכנה חופשית" או "חינם" כוללת לפעמים קוד מקור; עם זאת, תוכנה מסוג זה אינה חינמית באותו מובן כמו תוכנה חינמית, אלא אם כן מובטחות הזכויות לשנות ולהפיץ מחדש גרסאות שהשתנו כאלה.

פיתוח תוכנה חופשית אינו יצירה "היפית". למרות שחלק ניכר מהתרומות לפיתוח תוכנה חופשית ניתנים על ידי אנשים שעושים זאת להנאה ולייעוד אישי, רבים מהם מקבלים פיצוי כספי על עבודתם. מצד שני, ישנן חברות רבות שהצליחו "לעשות תוכנות חופשיות לעסקים גדולים", כמו גוגל, Canonical, Red Hat, IBM ורבים אחרים. לבסוף, אסור לנו לשכוח שפעמים רבות העסק שעומד מאחורי תוכנה חינמית מקושר להצעת שירותים נוספים לתוכנה, כגון: התאמה אישית ו / או התקנה שלה, תמיכה טכנית, תרומות, חסויות; בניגוד למודל העסקי מבוסס הרישיון הרווח בתוכנות קוד סגור.

מדוע להשתמש ברישיונות?

אם הרעיון הוא שכל אחד יכול להריץ, להעתיק, להפיץ, ללמוד, לשנות ולשפר את התוכנה, אז מדוע השימוש ברישיונות הכרחי? האם "תוכנה קניינית" אינה מאופיינת דווקא בשימוש ברישיונות? אהה ... לא!

ראשית, הצורך 'להגן' על תוכנה חופשית באמצעות רישיונות נובע מההשערה הבאה: מה אם חברה לוקחת פרויקט "תוכנה חופשית" ומכסה אותו ברישיון "מגביל" או "קנייני"? כדי שזה לא יקרה, יש צורך להשתמש ברישיונות "בחינם" המגנים על פרויקטים אלה. שנית, זה מראה זאת ההבדל בין תוכנה חופשית לתוכנה קניינית אינו טמון בשימוש או לא ברשיונות אלא בסוג הרישיונות בהם משתמשים.

אין לבלבל בין תוכנה חופשית לבין "תוכנת נחלת הכלל". זו האחרונה היא תוכנה שאינה דורשת רישיון, מכיוון שזכויות ה"ניצול "שלה מיועדות לכלל האנושות והיא שייכת לכולם באותה מידה. כל אחד יכול לעשות בו שימוש, תמיד למטרות משפטיות וציין את מחברו המקורי. תוכנה זו תהיה זו שהמחבר שלה תורם אותה לאנושות או שזכות היוצרים שלה פגה, לאחר תקופת מותה של זה, בדרך כלל 70 שנה. אם מחבר מתנה את השימוש בו ברישיון, חלש ככל שיהיה, הוא כבר אינו נחלת הכלל.

רישיונות "חינם"

כדי לראות רשימה השוואתית מלאה של כל רישיונות התוכנה החינמיים שהיו ידועים עד כה, אני ממליץ לך לראות דף ויקיפדיה זה.