טכנולוגיות חינמיות וקנייניות מנקודת המבט של אבטחת מידע

טכנולוגיות חינמיות וקנייניות מנקודת המבט של אבטחת מידע

טכנולוגיות חינמיות וקנייניות מנקודת המבט של אבטחת מידע

הדילמה הקיימת בין זכות השימוש ב «Tecnologías Libres» או «Tecnologías Privativas» הפך לקרב אגדי בימינו, מכיוון שמדובר במאבק שמבוסס על «Seguridad de la Información».

ובמאבק זה לשני הצדדים של התומכים יש נקודות חוזק מוגדרות היטב. כך מנסים לנסות שאחרים, בבעלותם או שאינם קשורים לשימוש המוקדש או לא, של «Tecnologías Libres» o «Tecnologías Privativas», בחר זה או אחר, תוך התגברות על הדילמות שלהם, במיוחד אלה הקשורות לתחום «Seguridad de la Información».

טכנולוגיות חינמיות וקנייניות: איזו מהן מתאימה לנו?

בשלב זה, לגבי בחירה איזה סוג טכנולוגיות (חינם או פרטיות) עלינו לזכות בחיי היומיום שלנו, באופן אישי ומקצועי, נושא הטרנס-תרבות הערכים המוטלים על ידי חברות המסחריות הגדולות בתחום הטכנולוגיה, «Hardware» ו - «Software».

חברות מסחריות, שתמכו בעיקר בתחום «Tecnologías Privativas», נותן דומיננטיות ללא ספק על פני «Tecnologías Libres». אבל, האם עלינו לזכות «Tecnologías Privativas» על «Tecnologías Libres»?

עם זאת, רוב המשתמשים בעת בחירת ו / או שימוש בטכנולוגיה כלשהי, אינם באמת עוצרים לבחון את הבדלים רעיוניים בין השניים, ופחות אלה שקשורים לתחום ה «Seguridad de la Información». מה שמונע זה הפונקציונלי, אם זה עובד או לא, לפונקציה שבה הוא רוצה להשתמש. וזה לא בהכרח רע, אבל חשוב.

ולגבי נושא חשוב מאוד זה יש הרבה ספרות אודותיו ברשת, אך מקור מצוין להתייעצות בו הוא מאמר מאת הקרימינולוג והמומחה למחשבים בוונצואלה, אוסקר גונזלס דיאז, שאנו ממליצים לקרוא בהמשך.

טכנולוגיות חינמיות וקנייניות: מהן?

מהן טכנולוגיות חינם וטכנולוגיות פרטיות?

יש הרבה ספרות בנושא, בנושא זה של תוכנה חופשית, בתוך y החוצה מהבלוג שלנו. אבל, לגבי טכנולוגיות באופן כללי, יש מעט שנדון לפעמים בסביבתנו. אז לסיכום אנו יכולים לומר כי:

התוכנה הפרטית

התוכנה היא זו "יש בעלים" ובשביל זה "צריך לשלם את זה", בדיוק כמו איך אתה משלם עבור חומרה. ולכן יש לו רישיונות משתמש עם מגבלות ומגבלות מפורשות.

תוכנה חינמית

זו התוכנה ש "כבד חופש" של המשתמשים והקהילה. באופן כללי, המשמעות היא שלמשתמשים יש את החופש להריץ, להעתיק, להפיץ, ללמוד, לשנות ולשפר את התוכנה. כלומר, תוכנה חופשית "זו שאלה של חופש, לא מחיר".

טכנולוגיות פרטיות

האם אלו "מוגן או סגור לצדדים שלישיים" באמצעות רישיונות שימוש ומסחור וזכויות פטנט. המשתמשים שלך מקבלים תוצאות טובות תמורת "סמוך על עיוורון" בפעולה האתית של אותו היצרן.

טכנולוגיות חינם

הם אלה שיש להם "סטנדרטים פתוחים" שמבטיחים את "גישה לכל קוד המקור". והוא מאגד את מכלול הידע הטכני והמדעי המאפשר פיתוח סחורות ושירותים המספקים את צרכי האדם ומקלים על התאמתם המאוזנת לסביבה. אלה מתרחשים כהרחבה של המושג והפילוסופיה של תוכנה חופשית המופעלת על טכנולוגיות, כלומר כבוד לחופש המשתמש או הצרכן.

אחרון חביב, טוב להדגיש משהו על מושג שלעתים קרובות אינו מוגדר היטב, כלומר:

ידע חופשי

וניתן להגדיר זאת כ:

זה אחד ידע שניתן ללמוד, לפרש, ליישם, ללמד ולשתף באופן חופשי וללא הגבלות, וניתן להשתמש בהם בכדי לפתור בעיות או כנקודת מוצא לייצור ידע חדש.

טכנולוגיות חינמיות וקנייניות: הבדלים

הבדלים

מגיני «Tecnologías Privativas» להתווכח על «Seguridad de la Información» כי מערכת קניינית או סגורה בטוחה יותר אם לאף אחד אין גישה ל"קרביים "שלהכלומר, קוד המקור, העיצוב, המידע שלו, בין אלמנטים חיוניים או חשובים אחרים.

במקביל הם «Tecnologías Libres», שמכריזים על פרדיגמה מנוגדת באופן מוחלט לזו של «Tecnologías Privativas». פרדיגמה מבוססת היטב באמצעות יתרונות, כגון: לא תלוי בספק טכנולוגי אחד ויכולת לבצע בדיקות ובדיקות שקופות ושיתופיות יותר באמצעות צדדים שלישיים, במיוחד מחוץ לאחראים לה, ובכך להקל על תהליכי ההסתגלות, התחזוקה והשילוב.

טכנולוגיות חינמיות וקנייניות: מסקנה

מסקנה

מאז התפיסה של «Seguridad de la Información» מבוסס על מודל פיתוח המבוסס על שיתוף פעולה של המשתמשים שלו, ושקיפות התהליכים הקשורים לפעילות שיתוף הפעולה של כל אחד מהמעורבים בתהליך או פעילות ספציפיים, ניתן להסיק בבירור כי היתרונות של «Tecnologías Libres» על «Tecnologías Privativas» הם מאוד קונקרטיים.

ובאזור זה במיוחד, של «Seguridad de la Información», אס «Tecnologías Privativas» כבר יש היסטוריה ארוכה של הפרות פרטיות, שימוש במונופולים וריגול מסחרי או ממשלתי.

לא לספור את החוויות השליליות של שימוש לרעה בנתונים האישיים של המשתמשים, מה שמשאיר אותם בתנאים לא נוחים ביחס לבעלי הטכנולוגיה הקניינית. בזמן מודלים עובדים תחת «Tecnologías Libres»היות שהם למעשה שיתופיים ופתוחים, הם אינם נוטים למניפולציות שהוזכרו לעיל.

ולבסוף, חשוב להדגיש, מכיוון שאי אפשר להכחיש שכשמדברים על איך חדירת ה «Software Libre» בעולם הטכנולוגי אנו מבינים זאת ברמת שרתים, מרכזי נתונים ומרכזי מחשוב-על מדעיים, מאז לינוקס («Software Libre») הוא המלך. וכי ברמת המשתמש הצפיפות הולכת וגוברת ונמצאת בדרך הנכונה, למרות ההפצה הציבורית המועטה בעניין זה.

אם אתה רוצה לדעת קצת יותר על נושא זהאנו מזמינים אתכם לקרוא את מאמרי העבר הקשורים אלינו, אותם תוכלו לאתר בכל קישור למטה: מאמר ראשון, מאמר שני y מאמר שלישי.


8 תגובות, השאר את שלך

השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.

  1.   מיגל מאיול דיג'ו

    דיון זה כבר לא קיים בין המקצוענים, 100% ממחשבי העל ויותר מ- 99% מהשרתים של חברות גדולות משתמשים ב- Lignux ו- PLiCA (תוכניות קוד פתוח ופתוח - FOSS -).

    במחשבים עסקיים מקומיים וקטנים - SOHO - אין גם ויכוח - ה- PLiCA יזכה בכך - פשוט המידע השגוי של הצרכנים גורם להם לצרוך מערכות ותוכניות לא בטיחותיות, בדיוק בגלל שהם קנייניים, רצוי כי הם אלה שהם מכירים מפרסום. שאין ל- PLiCAs.

    אין ויכוח שווה, פשוט פער ידע גדול בין אנשי מקצוע - לחובבים שהוכשרו בעצמו - לבין משתמשים לא מאומנים שהופך את זה לשני שווקים נפרדים לחלוטין בתחום המחשוב, שכבר היו קיימים בזמנים של UNIX שנפטרה לאחרונה, והיו ניתנים להסבר מסיבות. מחיר, אך עם Lignux הכמעט חופשי מוסבר רק בהיעדר הכשרה של מקבלי ההחלטות.

    1.    התקנת פוסט לינוקס דיג'ו

      שלום, מיגל. תודה גם על התגובה שלך. ואיך זה היה טוב מאוד, ערכתי על כך תצפית (תיקון) קטנה, על המאמר, כולל נקודת המבט שלך.

      1.    גיירמו דיג'ו

        "אך כאשר Lignux כמעט חופשית, זה מוסבר רק על ידי היעדר הכשרה של מקבלי ההחלטות", ובכן, אפשרות זו וקיום אפקט הרשת בפורמטים (למשל, מכיוון שכולם משתמשים ב- MS Office, קשה להשתמש ב- LibreOffice בגלל אינך יכול לעבוד יחד מבלי להעלות את המסמך, אם רוב הקבוצה משתמשת בזה, המיעוט צריך להסתגל, אחרת אתה צריך להשתמש במה שהבוס אומר).
        אבל נכון גם שישנם גורמים חשובים אחרים: 1.- הטלת רכישת חלונות המותקנים במחשבים הניידים החדשים כמעט בכל החנויות, 2.- חוסר תשומת הלב לגנו / לינוקס מצד חברות תוכניות קנייניות: מ משחקים כמו פורטנייט לתוכניות של חברות שונות כמו, עד לאחרונה, יוצר אלבומי התמונות הופמן, במובן זה הענן משחק לטובתנו בכך שהוא מעביר הכל לרשת. אבל חלקם חסרים כמו AutoCAD, Photoshop, PowerBI וכו '. כל כך חשוב באיזה מגזרים בהם אנשים עשויים להזדקק לעבוד.
        מספר יישומים חסרים גם קלות שימוש אינטואיטיבית בהתקנה, בתצורה ובשימוש, ובגימור "נחמד" של כמה פונקציות: למשל הפורמטים האוטומטיים של MS Office לעומת LibreOffice, דוחות Access לעומת ה- בסיס LibreOffice לא גמור וכו '.
        בגלל היעדר מימון, בין היתר בגלל הקושי לייצר רווח מעבודה של תוכנה חופשית להעתקה (גם אם העותק הראשון נמכר), מכיוון שחברות קנייניות הולכות מהר יותר בפיתוחים רבים, כמו המקדמה שביצעה MS. לאובונטו עם יצירת מערכת לכל המכשירים.

        1.    התקנת פוסט לינוקס דיג'ו

          ויכוחים הגיוניים ומוצלחים מאוד! כדי ש- Linux בשולחן העבודה יצליח עליו להישאר בחינם ובטוח, אך עם זאת רווחי עבור עסקים ומפתחים, כדי לקבל דחיפה טובה עם מימון טוב. למרות שהשני נוטה להרוג את הראשון.

  2.   אוסקר גונזלס דיאז דיג'ו

    ברכות.

    מאמר זה מצטט את אחת מחבריותי, אתה יכול לצטט אותי כמקור.

    1.    התקנת פוסט לינוקס דיג'ו

      ברכות, אוסקר. בטח, כבר צירפתי את בקשתך בעניין. תודה על ההערה והתבוננות שלך.

      1.    גיירמו דיג'ו

        ראיתי שלא שמת את שם המשפחה הראשון (González) וטילדה תהיה חסרה באוסקר אם כי נראה שאוסקר עצמו משמיט את זה בשמו.

        1.    התקנת פוסט לינוקס דיג'ו

          ברכות, אוסקר! כבר עשיתי את התיקון לשמך, בפסקה בה אני מזכיר אותך.