דעה: לאן אנחנו הולכים עם תוכנה חופשית?

ברכות לכולם:

זו אחת מאותן הערות בהן מציירים עולם, שבכל מדינה / אזור שונה אבל בסופו של דבר זה מה שכל הפרט רוצה או לפחות זה משאלתי.

אינספור משאבים שהושקעו בתשלום רישיונות במטרה לשמור על פעילות של מוסד (משרד) בטענה כי נדרשים כלים לפיתוח משימות יומיומיות, משאב שיכול בהחלט לשמש לפתרון הבעיות האמיתיות שגורמות לאדם בין אם לא מצטיין לפני אחרים ובכך העמים.

ידע הוא ערך מוסף וכל שקל שהממונים מוציאים על דברים שאינם נחוצים, מה שהם עושים זה להציב אותנו מתחת לפני המים, לפעמים אני חושב שאם הם מתכוונים להמשיך ולהוציא את משאבי $ = ידע שנוכל לרכוש.

אז אני תוהה; מדוע לבזבז מיליון במשאבים לרישיונות שבסופו של יום מה שהם עושים זה שהם קושרים אותנו לחברות מיום ליום מחפשים דרך להשיג מאיתנו יותר כסף.

אני יודע שברכבת שמניעה את המשאבים של אחרים יש אנשים שיש להם ידע על תנועת GNU / לינוקס ויודעים שזו אלטרנטיבה קיימא יותר להתפתחות העמים, אז למה סוף סוף הצעד הזה לא ננקט, שכמה מדינות שכנות כבר נתנו.

יש אנשים שחושבים לראשונה כמה הם יכניסו לכיסם בחודשים הקרובים ממה שיקרה ב -12 הבאים עם מישהו שיכול להפוך לידע את המשאבים שחלקם מוציאים אפילו בדברים מינימליים.

האם מדובר בחוסר ידע, אמונה ותמיכה בתוכנה חופשית? הם לא יודעים, הם לא מבינים איך הדברים עובדים. אחרי הכל, רובם קוראים על הבעיה לאחר שהצהירו שיש להם פתרונות.

לדעתי, אני חושב שעמלות $ מחקו חלק גדול ממי שרוצה יום אחד לראות כמה סוכנויות ממלכתיות פועלות במערכת המבוססת על חירויות, זה הגיוני שקל יותר להשאיר את הדברים כמו שהם (על הדרך לים) וקחו משחק טוב של הבעיה, הם לא יודעים שיום אחד, אם זה לא ישפיע על צאצאיהם, זה בוודאי יעשה זאת.

תוכנה חופשית היא יותר מחינם, זו מתנה ממוחות מבריקים, אנשים המקריבים, ואיתם משפחותיהם כדי לספק מענה לבעיות שלנו. אנשים שלא חושבים אם כדאי לי להגיע לתוכנה הזו או לא, אנשים שעושים דברים למען אחרים.

בצד השני האנשים שמוכרים את המטרה שלשמה הם נבחרו ...

על מנהיגים להשתמש בטכנולוגיות חינמיות שכיום אין חסר להם דבר מול הבעלים, חובתם להיענות לקריאה של חלק זה באוכלוסייה, יותר מכך שזו דרישה שמופעלת ...

בסוף אני משאיר לך שיר להתמקד ישירות יותר ברגשות שלי ... http://www.youtube.com/watch?v=9x_Zmt4S01s

זה הפוסט הראשון שלי, בואו נראה אם ​​יתנו לי לעבור ...