W3C העניקה סטטוס סטנדרטי של WebRTC

ה- W3C נחשף לאחרונה באמצעות הודעה כי ה- API הקשור WebRTC הפך לסטנדרט מומלץ.

במקביל, ועדת IETF (Internet Task Force), המוקדשת לפיתוח פרוטוקולים ואדריכלות אינטרנט, פרסמה 11 RFC (8825-8835, 8854) המתארים את הארכיטקטורה, אלמנטים פרוטוקולים, דרכי תחבורה ואת מנגנוני תיקון שגיאות המשמשים ב- WebRTC. ל- RFC אלה יש כעת את המעמד "תקן מוצע".

למי שלא מכיר את טכנולוגיית WebRTC, עליו לדעת זאת זה פותח על ידי גוגל מאז 2009 כהתגלמות הרעיון ליצור פלטפורמת תקשורת לדפדפנים, חלופה ליישומי אדובי פלאש ושולחן עבודה.

בשנת 2011 פרסמה גוגל את ההתפתחויות שלה הקשורות ל- WebRTC, כמו גם טכנולוגיות עיבוד שמע ווידאו שהושגו מרכישת חברת GIPS, חברת עיבוד אותות דיגיטלית, ברישיון BSD.

יחד עם זאת, ניתנה גישה חופשית לפטנטים המכסים את WebRTC, יחד עם מוזילה, מיקרוסופט, סיסקו ואריקסון, החל תהליך התקינה של WebRTC ב- W3C וב- IETF.

מאז, תמיכה ב- WebRTC יושמה בכל הדפדפנים המודרניים והיא נפוצה בתוכניות תקשורת, יישומים ניידים ושירותי רשת שצריכים לארגן ערוץ תקשורת ישיר בין המשתמשים.

לדוגמא, כדי להבין קצת יותר על ההיקף שיש כבר ל- WebRTC, זה זה זה נעשה שימוש נרחב ביישומי ועידת וידאו ושמעמשחקים, פלטפורמות שיתוף פעולה, מסרים מיידיים, הזרמת מערכות והפצת תוכן.

עם WebRTC, יישומי תקשורת יכול לעבד תעבורה קולית ווידאובזמן אמת באמצעות HTML ו- JavaScript בלבד, ללא שימוש בטכנולוגיות קנייניות של צד שלישי ובתוספים חיצוניים.

WebRTC מורכב מארבעה מרכיבים בסיסיים: מערכת ניהול הפעלות משתמש, מנוע לעיבוד שמע, מנוע לעיבוד וידאו ושכבת תחבורה. מנועי עיבוד השמע והווידאו מאפשרים שימוש בקודקים שונים (VP8, H.264), כמו גם בשיטות דיכוי רעשים.

כל הנתונים מועברים בצורה מוצפנת בלבד. להעברת נתונים בזמן אמת, ניתן להשתמש בפרוטוקולים DTLS ו- SRTP (Secure Real-Time Transport Protocol) בשילוב עם טכנולוגיות לארגון ערוצי תקשורת P2P ולהבטחת פעולה באמצעות חומות אש ומתרגמי כתובות (ICE, STUN, TURN, RTP-over- TCP, היכולת לעבוד דרך פרוקסי).

בנוסף לחלקי הבסיס הסטנדרטיים, ה- W3C ו- IETF מפתחים גם הרחבות שטרם אושרו המאפשרים שימוש בפרוטוקול QUIC כתחבורה ומאפשרים שימוש בקודק הווידאו AV1.

קבוצת עבודה נוצרה לפיתוח ה- API של WebTransport, מה שמפשט את ארגון השידור למספר נמענים, ואת ה- Scalable Video Encoding API, כדי להתאים את העברת הווידאו לרוחב הפס של הלקוח.

לגרסה הבאה של WebRTC, también נעשה שימוש ביכולות כמו ה הצפנה מקצה לקצה של ועידות וידאו, העיבוד החי של שידורי שמע ווידאו (כולל שימוש במערכות למידת מכונה), אמצעי להקמת ערוץ תקשורת קבוע עם חיישנים במכשירי IoT מפותחים.

יישומי אינטרנט ניגשים ליכולות WebRTC באמצעות ממשק API של JavaScript הוכן במיוחד, אשר כולל את הממשקים הבאים:

  • getUserMedia: לקבל זרם מולטימדיה (וידאו, סאונד) מהתקן המחובר באופן מקומי (מצלמת אינטרנט, מיקרופון, מצלמת וידאו) או קובץ.
  • חיבור RTCPeer: יצירת חיבור ישיר בין משתמשים, עיבוד אותות, עבודה עם רכיבי codec, בקרת רוחב פס, ארגון ערוץ תקשורת מאובטח.
  • RTCDataChannel: חילופי נתונים שרירותיים בערוץ תקשורת דו כיווני באמצעות ה- WebSockets API הסטנדרטי.
  • getStats: השגת סטטיסטיקה.

לבסוף, אם אתה מעוניין לדעת יותר על כך, תוכל להתייעץ הקישור הבא.


השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.